החלטה בתיק עע"ם 11470/04

1.        בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים מיום 14.11.2004 (השופטת י' צור). בפסק הדין הורה בית המשפט על אכיפת הסכמים שנכרתו בין המערערים למשיבים במסגרת מכרז לשיווק מגרשים לבנייה עצמית בבית שמש (להלן: המכרז) וכן הורה על קביעת לוח זמנים לביצוע הסכמים אלה תוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין. המכרז בוטל באורח חד-צדדי על ידי המערערים בחודש נובמבר 2000 ומאז, משך למעלה מארבע שנים, התנהלו בערכאות השונות הליכים בעניינו. במסגרת הערעור שבכאן טוענים המערערים כי סעד האכיפה עליו הורה בית משפט קמא אינו צודק בנסיבות העניין וכי יש להורות תחתיו על סעד של פיצוי כספי, נוכח קשיים רבים והוצאות כבדות הצפויים להיגרם כתוצאה מאכיפת ההסכמים. לחלופין עותרים המערערים להארכת פרק הזמן אשר נקצב להם לצורך ביצוע ההסכמים.

           במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע טוענים המערערים כי סיכויי הערעור טובים וכי ביצוע פסק הדין עלול להסב למדינה נזק כלכלי של ממש. כן הם מצביעים על העובדה כי הוצאתם לפועל של ההסכמים מחייבת שורה של פעולות, בהן הכנה ועריכת מכרזים לספקי תשתיות והתקשרויות חוזיות עימם ופעולות אלה, שיש לבצען אם לא יעוכב הביצוע, תיצורנה התחייבויות מוגמרות אשר יקשה על המערערים להשתחרר מהן במידה וערעורם יתקבל. המשיבים מצידם מתנגדים לבקשה וטוענים כי היה על המערערים להיערך מבעוד מועד לאפשרות כי ייאלצו לאכוף את הסכמי הפיתוח. בנוסף טוענים המשיבים כי הטענות בדבר הקשיים הצפויים בשיווק השכונה ובדבר עבודות הפיתוח הצפויות באתר מתבססות על טענות עובדתיות אשר נדונו ונדחו בפסק דינו של בית משפט קמא.

2.        דין הבקשה להתקבל. כלל הוא כי בעל הדין שזכה רשאי לממש פסק דין שניתן לטובתו לאלתר. אולם, יתכנו מקרים שבהם ראוי לסטות מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. אחד המקרים המובהקים בהם ייטה בית המשפט לעכב את הביצוע הוא המקרה שבו שוכנע כי ביצוע פסק הדין עלול ליצור מצב דברים בלתי הפיך אשר יסכל וייתר את ההכרעה בערעור. במקרה כזה, נוהג בית המשפט לייחס משקל מכריע לתוצאה הבלתי הפיכה גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים (ראו: בר"ם 10812/02 חן המקום בע"מ נ' התעשיה האווירית לישראל (לא פורסם); עע"ם 2311/02 י.ר.א.ב שירותי נוי (1985) בע"מ נ' דסאל מרחבים חברה לעבודות עפר בע"מ (לא פורסם)).

           במקרה הנדון שוכנעתי כי אכיפת הסכמי הפיתוח וקביעת לוח הזמנים לביצועם בתוך פרק הזמן שנקצב למערערים על ידי בית משפט קמא יהפכו את האכיפה לעובדה מוגמרת בטרם ידון הערעור, ובכך יסוכל הסעד העיקרי שאליו מכוון הערעור. אוסיף כי הדיון בערעור נקבע בתוך חודשים ספורים, ועל כן באיזון הכולל נראה לי כי הנזק שייגרם למשיבים אם יעוכב ביצועו של פסק הדין, אינו עולה על הנזק העלול להיגרם למערערים אם לא יעוכב הביצוע.

           אני מורה, אפוא, על עיכוב ביצועו של פסק הדין נשוא הערעור, כמבוקש, עד להכרעה בערעור.

           ניתנה היום, ‏ב' שבט, תשס"ה (12.1.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: